הארכת מעצר לפי סעיף 62 לחסד"פ (סמכויות אכיפה- מעצרים) לנאשם בעבירות גניבה

           בפניי בקשה מטעם המדינה להאריך את מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.             נגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן האוחז שני אישומים ומייחס לו עבירות של גניבה בידי מורשה, גניבה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע ועוון והוצאת שיק ללא כיסוי. על-פי הנטען באישום הראשון, שכר המשיב בית מאפה בשם "מאפה ברמה" (להלן: בית המאפה) מבעליו, שירה ומיכאל ברנשטיין (להלן: המתלוננים). המשיב ביקש להמשיך ולנהל את בית המאפה תוך שימוש במסמכי הנהלת החשבונות ובחשבונות הבנק בהם נעשה שימוש בבית המאפה עד לאותו מועד. על-פי כתב האישום, באותה תקופה גנב המשיב מהמתלוננים לפחות עשרה שיקים ורכש באמצעותם מוצרים שונים למטרותיו האישיות, תוך שנתן לספקים חשבוניות של בית המאפה, כך שנוצר מצג שווא לפיו המוצרים משמשים לצרכי בית המאפה. כמו כן, נטען כי המשיב קיבל שלושה שיקים חתומים מהמתלונן לצורך רכישת סחורות לעסק, אך עשה בהם שימוש למטרותיו האישיות. במעשים נטענים אלו הסב המשיב למתלוננים נזק של כ-100,000 ש"ח.

לפי האישום השני, החליט המשיב לפתוח עסק במטרה לאפשר לו להתחמק מתשלום חובות כספיים בגינם נוהלו נגדו עשרות תיקי הוצאה לפועל. לצורך כך, פנה המשיב לאדם בשם ארון פבל (להלן: פבל) והשניים קשרו קשר להקמת עסק פיקטיבי. השניים סיכמו, בין היתר, כי חשבונות הבנק של העסק ייפתחו על שמו של פבל; כי הם ישלשלו לכיסם רווחים ממכירת סחורה שיקבלו מספקים בלא תשלום תמורה עבורה; וכי המשיב יהיה בעל העסק וכל רווחי העסק יהיו שייכים לו. בהתאם לכך, חתם פבל על מספר רב של שיקים ריקים אותם העביר למשיב, אשר הזמין שירותים וסחורות בשווי מאות אלפי שקלים, אותם מכר ללקוחות ושלשל את הרווח לכיסו. בחלק מהמקרים לא שילם המשיב כל תמורה עבור הסחורות והשירותים שהזמין ובחלקם שילם אך חלק קטן מהתמורה כדי לזכות באמון הספקים. לאחר שבמועד פירעון השיקים לא היו כספים בחשבונות העסק, הגביל הבנק את החשבונות אך המשיב המשיך להוציא לספקים שיקים בסכומים גבוהים, ללא שאלו האחרונים הצליחו לגבות את תמורת הסחורה שסיפקו. כתוצאה ממעשים אלו נטען כי פבל והמשיב גנבו סך של 377,646 ש"ח. נגד פבל הוגש כתב אישום נפרד בגין המעשים המיוחסים לו.

2.             בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה לבית משפט השלום בנצרת בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו (ב"ש 2733/07, כב' השופטת כ' רוטפלד-האפט). ביום 1.7.07 קיבל בית המשפט את הבקשה, תוך שקבע בהחלטתו המפורטת כי חומר החקירה מגלה ראיות לכאורה המבססות סיכוי סביר להרשעת המשיב בשני האישומים נשוא כתב האישום. עוד קבע בית המשפט כי על אף שהעבירות המיוחסות למשיב אינן מקימות חזקת מסוכנות, בנסיבות העניין היקף העבירות, נסיבות ביצוען ועברו הפלילי של המשיב, אשר הורשע בעבר בעבירות רכוש, מקימים חשש כי יסכן את בטחון הציבור ועל כן קמה עילה למעצרו. עוד קבע בית המשפט כי עילת המעצר קמה גם משום שהמשיב יצר קשר עם אנשים שונים לאחר שהוא ופבל נעצרו, ולא התייצב לחקירה שעה שנדרש לכך. לאור זאת, ובהתחשב בכך שהמשיב הפר בעבר תנאי מעצר בית שנקבע לו, קבע בית המשפט כי אין בחלופת מעצר כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו.

3.             המשיב ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וזה דחה את הערר (ערר 2351/07, כב' השופט א' אברהם). ביום 9.8.07 התקבל ערר שהגיש המשיב על החלטת בית המשפט המחוזי לבית משפט זה (בש"פ 6539/07, כב' השופט ע' פוגלמן). בית משפט זה הורה על החזרת הדיון לבית משפט השלום על מנת שיבחן חלופות מעצר קונקרטיות בעניינו של המשיב. בהמשך להחלטה זו הוצגו לבית משפט השלום שלוש חלופות מעצר. הראשונה - לפיה ישהה המשיב במשך הלילה בבית מלון בטבריה כאשר מנהל המלון ידווח למשטרה אם יפר את תנאי שחרורו - נפסלה על-ידי בית משפט השלום. ערר שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בנצרת באשר להחלטה זו נדחה גם הוא (ב"ש 2721/07 מיום 9.9.07). גם החלופות הנוספות שהוצעו, מעצר בית בבית גרושתו של המשיב או מעצר בית בבית מכריו של המשיב, נדחו על-ידי בית משפט השלום, שכן נקבע כי אין בהן פיקוח הולם עליו. ערר שהגיש המשיב על ההחלטה שלא לקבל את חלופת המעצר בבית מכריו נדחה אף הוא על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר מצא כי המפקח המוצע אינו נכון להפקיד כספים כערובה לקיום תנאי השחרור וכי עולה ספק באשר למידת הפיקוח שמספקת החלופה (ב"ש 3192/07 מיום 20.11.07).

המשיב הגיש בקשה לעיון חוזר בשאלת שחרורו ממעצר, אשר נדחתה ללא שנערך דיון בעניין, תוך שנקבע כי החלופה שהוצעה נבחנה ונמצאה לא ראויה וכי המשיב לא הצביע על נסיבות חדשות המצדיקות עיון חוזר בהחלטה (ב"ש 5981/07 מיום 10.12.07). המשיב ערר גם על החלטה זו, ובית המשפט המחוזי הורה, בהסכמת הצדדים, כי התיק יוחזר לבית משפט השלום לצורך בחינת חלופת המעצר בבית מכריו של העורר בשנית. טרם נקבע מועד לדיון בבקשה זו. עתה, בחלוף תקופת המעצר הסטטוטורית, מבקשת המדינה את הארכת מעצרו של המשיב.

4.             בבקשה להארכת מעצרו של המשיב גוללה המדינה באריכות את השתלשלות ההליכים בתיק, והצביעה על כך שהתמשכותם נבעה, בין היתר, מבקשות דחייה שהגישה ההגנה בשל חילופי ייצוג תכופים של המשיב, ערר שהגיש המשיב בנושא העיון בחומר החקירה ובקשה לפסילת המותב הדן בתיק, כמו גם בשל מספר תקלות בגינן לא הובא המשיב לדיונים שנקבעו. המדינה הוסיפה כי נכון למועד זה נמצאת פרשת התביעה בעיצומה, לאחר שהושלמו חקירותיהם של 12 עדים וכי שבעה דיוני הוכחות נוספים קבועים עד לסוף חודש אפריל.

לטענת המדינה, המסוכנות הנשקפת מהמשיב לשלום הציבור נלמדת מריבוי המעשים המיוחסים לו ומהיקפם הרחב, כמו גם מהתחכום ומהשיטתיות שבביצועם במשך תקופה ארוכה ותוך תכנון מוקדם. המדינה הדגישה כי מסוכנות זו מתחזקת נוכח עברו הפלילי של המשיב, אשר הורשע בביצוע 23 עבירות, ביניהן עבירות רכוש ומרמה בשיטה הדומה למיוחס לו בתיק דנן וכן עבירות של שיבוש מהלכי משפט. יתר על כן, לטענתה ביצע המשיב חלק מהעבירות המיוחסות לו שעה שמעל ראשו תלוי ועומד עונש מאסר על תנאי בן שלוש שנים בגין הרשעתו בתיק אחר. בכך, יש לטענתה כדי לחזק את החשש כי אם ישוחרר המשיב ינסה להימלט מפני אימת הדין. המדינה טענה עוד כי קיים חשש כי המשיב ינסה לשבש את הליכי המשפט, זאת לאור העובדה כי נמנע מלהתייצב לחקירה ואף יצר קשר עם מספר מעורבים בפרשה לאחר מעצרו ולאור עברו הפלילי. בדיון בפניי אף הדגישה המדינה כי יש להבחין בין המשיב, שהינו בעל עבר פלילי עשיר כאמור, לבין פבל, שותפו של המשיב לעבירות נשוא האישום השני, שאינו בעל עבר פלילי וחלקו בעבירות הינו קטן יותר.

לאור האמור לעיל, ובהתחשב בכך שחלופות מעצר שונות שהוצעו על-ידי המשיב נבחנו על-ידי הערכאות דלמטה ונפסלו משום שלא עמדו בקריטריונים שהציבה החלטת בית משפט זה - איון המסוכנות הנשקפת מהמשיב לציבור, איון החשש כי ישפיע על עדים וישבש הליכי משפט ואיון החשש מהימלטות - מבקשת המדינה להאריך את מעצרו כאמור.

5.             בדיון שנערך בפניי טענה באת-כוחו של המשיב כי משחלפה כחצי שנה מאז ניתנה החלטת בית משפט זה אשר הורתה על בחינת חלופות קונקרטיות, יש לבחון מחדש את אפשרות שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. זאת, בפרט לאור העובדה כי משפטו של המשיב צפוי להימשך עוד זמן רב נוכח כתב האישום הסבוך וזימונם של כ-100 עדי תביעה. באת-כוחו של המשיב הדגישה גם כי על אף שביחס לאישום הראשון עומד נגד המשיב עונש מאסר על תנאי, הרי שעונש זה הינו משנת 2004 ובמסגרת ההליך דשם לא נעצר המשיב עד לתום ההליכים. לעניין האישום השני, טענה באת-כוח המשיב כי לא הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים של פבל. לעניין חלופות המעצר המוצעות, טענה באת-כוח המשיב כי למשיב אין משפחה קרובה מלבד גרושתו, אשר הציעה לשמש כמפקחת עליו בעת שישהה במעצר בית בביתה. עם זאת, הוסיפה כי יש להעדיף חלופה במסגרתה לא ישהו המשיב וגרושתו תחת קורת גג אחת במשך 24 שעות והציגה חלופה לפיה ישהה המשיב במעצר בית בבית גרושתו, תוך שבשעות היום יצא לעבודה עם מעביד אשר יאסוף אותו מן הבית, יפקח עליו במהלך העבודה ויחזיר אותו.

6.             לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטות הקודמות ושמעתי את טיעוני הצדדים, מצאתי כי יש להורות על המשך מעצרו של המשיב, תוך בחינת חלופת מעצר קונקרטית בעניינו. כידוע, בית משפט זה קבע כי בעבירות רכוש ומרמה קמה עילה למעצרו של נאשם בשל מסוכנות במקרים בהם המעשים מבוצעים "באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של עבריינים מספר, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים" (בשפ 5431/98 רוסלן נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 268, 272 (1998). כמו כן ראו: בש"פ 7594/06 מדינת ישראל נ' בוקרא (לא פורסמה, 25.9.2006)). אכן, בנסיבות המקרה דנן מתקיימים מאפיינים אלו - למשיב מיוחסים מעשי מרמה רבים, בהיקף נרחב, תוך תכנון מדוקדק ושיתוף פעולה עם גורמים נוספים. המסוכנות הנשקפת מן המשיב מתחדדת גם לאור עברו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות רכוש ומרמה בגינן אף ריצה עונש מאסר. יתר על כן, בעניינו של המשיב מתעורר חשש לשיבוש הליכי משפט לאחר שהמשיב פנה למספר עדים בפרשה ואף לא התייצב לחקירה בעניינו ולאור העובדה כי הפר בעבר תנאי מעצר בית שהוטל עליו.

7.             עם זאת, איני סבורה כי המסוכנות הנשקפת מן המשיב אינה ניתנת לאיון באמצעות חלופת מעצר הולמת. כפי שקבע השופט פוגלמן בהחלטתו, חלופת מעצר שתוצע צריכה לאיין הן את החשש הנשקף לציבור מן המשיב והן את החשש לשיבוש הליכי חקירה והימלטותו מן הדין. הצורך בבחינת חלופת מעצר הולמת למשיב מתחדד בענייננו נוכח העובדה כי ההליכים בעניינו של המשיב צפויים ככל הנראה להימשך זמן רב, הן בשל מורכבות האישומים נגד המשיב והן בשל מספרם הרב של עדי התביעה. כידוע, ככל שההליכים נמשכים וחולף הזמן, נוטה הכף לעבר אינטרס המשיב בחירותו העומד מול אינטרס הציבור בבטחון ובמיצוי ההליכים נגד המשיב (ראו למשל: בש"פ 6794/07 מדינת ישראל נ' ריאן (טרם פורסמה, 19.8.2007)). משעברה תקופת המעצר הסטטוטורית מתחזק ביתר שאת הצורך למצות את בחינת קיומה של חלופת מעצר הולמת שיש בה כדי להפיג את מסוכנותו של המשיב.

ערה אני לכך שבפני הערכאות הקודמות כבר הוצעו מספר חלופות מעצר, ואולם לטעמי אין בחלופות אלו כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן המשיב וזאת בשל היעדר פיקוח הולם, כפי שעולה גם מהחלטות הערכאות הקודמות. עם זאת, במהלך הדיון שנערך בפניי הציעה, כאמור, באת-כוחו של המשיב כי הלה ישוחרר לחלופת מעצר בבית גרושתו ובפיקוחה, תוך שבמהלך היום יצא לעבודה בפיקוח צמוד של מעביד אשר אף ייקח את המשיב מבית גרושתו ויחזיר אותו אליו. על פניו ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, חלופת מעצר מסוג זה עשויה לספק פיקוח הולם - הן על-ידי גרושתו של המשיב שהסכימה לשהותו בביתה והן על-ידי גורם חיצוני אשר יפקח על המשיב ואף יביא לכך שהוא וגרושתו לא ייאלצו לדור בכפיפה אחת במשך כל שעות היום - אשר יהיה בו כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, והכל תוך קביעת ערבויות מתאימות. ואולם, כל עוד לא הובאה בפני בית המשפט חלופה ממשית הכוללת פרטיו של מעביד המוכן לפקח על המשיב כאמור, הדיון בה הינו תיאורטי בלבד.

אשר על כן, אני מורה כי מעצרו של המשיב יוארך ב-90 ימים החל מיום 8.2.2008 או עד למתן פסק דין בפ"ח 1114/06, לפי המוקדם. ככל שלמשיב תהא הצעה קונקרטית לחלופת מעצר כאמור, באפשרותו לפנות לבית משפט השלום והוא שיבחן האם מדובר בחלופה הולמת - כזו אשר תאיין את החשש ממעשי מרמה והונאת הציבור, כמו גם את החשש משיבוש הליכי חקירה והימלטות מן הדין, ואשר תבטיח פיקוח הדוק וצמוד על המשיב - ויקבע את תנאי השחרור. 

ניתנה היום, ט"ו בשבט התשס"ח (22.1.08).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    מה

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: